שלושה מכתבים לנציב העליון סר ארתור ווקופ
אני אוהב לאסוף מכתבים ישנים ועוד יותר מתעניין מי כתב אותם ולמי נועדו. בגנזים שלי מצאתי שלושה מכתבים ששלחו שני אנשים נודעים למדי בימי "המדינה שבדרך": בנציון ישראלי מקבוצת כנרת והשומר המיתולוגי אברהם שפירא. הנמען היה בכל המקרים הנציב העליון הבריטי, סר ארתור ווקופ. כדאי לעיין בהם, כי באמצעותם אפשר ללמוד הרבה מה חשבו יהודי הארץ על הנציב ווקופ, שכיהן בתפקיד הנציב יותר מ-6 שנים – משלהי 1931 עד תחילת 1938.
החבר בנציון שולח תמרים לנציב העליון
רשות הכתיבה תחילה לבנציון ישראלי:
(ללא תאריך, כנראה בסוף אוגוסט
או בתחילת ספטמבר 1936)
לכבוד
הוד מעלתו
הנציב העליון לארץ-ישראל
הוד מעלתך,
הואל נא לקבל מפרי גן התמרים שלנו, גן רחל, שהואלת לבקרו פעמיים.
בימים הקשים העוברים על הארץ [היו אלה החודשים הראשונים של "המרד הערבי"), אנו עוסקים גם בנטיעה ועיבוד עצי תמר מתוך רגש של דבקות בכברת ארץ זו ואמונה בעתיד.
ברגשי כבוד ובהוקרה,
בשם קבוצת כנרת
בנציון ישראלי
הנציב העליון השיב לבנציון:
בית הממשלה
ירושלים
מר ישראלי היקר,
תודה על שתי קופסאות התמרים המצריים ששלחת לי לדוגמה. אני מודה לך עליהם ומוצא את הזנים למצוינים.
אתה יודע שאני מתעניין מאוד בגידול התמרים המצוינים שלך משום שאני מסכים אתך באמונתך שגידול זה יכול להוכיח עצמו כבעל תועלת רבה לא רק לכנרת כי אם לנקודות התיישבות רבות.
לכן גרם לי הדבר לעונג רב למצוא שהתמרים הם בעלי איכות כה מצוינת. אני מקווה שתהיה לי הזדמנות לבקר עוד פעם את קבוצת כנרת, אך עתה אני יותר מדי עסוק.
שלך באמונה,
ארתור ווקופ
שנה וחצי לאחר מכן שוב כתב בנציון לנציב העליון, לאחר שנכשלו מאמציו – למרות סיועו של ווקופ – להביא ארצה חוטרי-תמרים ממצרים. זה היה בשלהי שלטונו של ווקופ, שעזב את הארץ בתחילת מרס 1938, וקרוב לוודאי שמכתב זה היה אחד האחרונים שהונחו על שולחנו. לא ידוע על תשובה שלו.
24.2.1938
לכבוד
הוד מעלתו
הנציב העליון לארץ-ישראל
קבלנו בצער את הידיעה מאת האדון מזכירו הפרטי, שממשלת מצרים אינה מסכימה לתת רשיון להוצאת שתילי תמרים מארצה.
אנו מודים לו מקרב לב בעד התעניינותו הרבה בעבודת התמרים אצלנו, שהיתה לנו תמיד למקור של עידוד ואומץ. רצונו הטוב לעזור לנו בהבאת זני תמרים ממצרים משמש לנו למשענת מוסרית חשובה לעבודתנו להבא.
אנו לא נרפה מלפתח את גידול התמרים עד אשר ישוב העץ הנאה הזה להיות אזרח נכבד בכלכלה של הארץ ובנופה.
קבל נא רגשי הוקרתנו העמוקה, השולחים אליך מאנשי גדות הירדן והכנרת.
בשם קבוצת כנרת,
בנציון ישראלי
המקור: על שפת אגם סואן – בנציון וחיה ישראלי. עורכים: מוקי צור ואהרן ישראלי, תל-אביב 1985.
השומר אברהם שפירא מלמד את הנציב פרק בהילכות ביטחון
באביב 1937, בעיצומה של רגיעה יחסית במהומות הדמים (ה"מאורעות" או "המרד הערבי") רבו מקרי השוד של רכוש, בקר וצאן מהיישובים היהודיים בארץ. אברהם שפירא, השומר הוותיק ואיש פתח תקווה, לא יכול היה עוד להבליג וכתב "מכתב גלוי" לנציב העליון סר ארתור ווקופ, ובו חלק איתו את ניסיונו הביטחוני הממושך, ולא חסך ממנו את שבטו:
המכתב נדפס בעיתון "דבר" ב-26 באפריל 1937:
