רבים מתעניינים בעיתונים שהיו, ובאלה שעוד ממשיכים להופיע. למרבה הצער, יש הרבה יותר "עיתונים שהיו" מאשר עיתונים בני-קיימא. במסגרת השירות שלנו לציבור המתעניינים מוגש בזאת לקט של העמודים הראשונים של גיליונות ראשונים של עיתונים שהופיעו בארץ מאז ימי הטורקים ועד ימינו, וגם של גיליונות אחרונים, שבהם הוזכרה סגירתם של אותם עיתונים. לא תמיד זה כך. לעיתים הסגירה לא צוינה ופעמים הובאה ידיעה קטנה או מודעה. לא אחת גם קרה, שלסגירה נלווה ציון עצוב או אירוני.
אל המגוון הרחב הזה מצטרפים גם עיתונים מיוחדים או יחידים, שראוי להזכירם.
כל העיתונים שיוזכרו היו יומונים, אלא אם כן צוין אחרת.

באיסוף החומר למדור זה הסתייעתי רבות באורנה ריבלין ופנינה שוקרון, ספרניות חדר הקריאה לעיתונות ומיקרופילם בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי, אוניברסיטת תל-אביב.

 את "הצבי" הוציאה משפחת בן-יהודה: העורך הראשי היה אליעזר בן-יהודה ועורכי "הצבי" היו רעייתו חמדה בן-יהודה ובנו איתמר בן-אב"י. לאחר שהעיתון הגיע לתפוצה הדימיונית בעת ההיא - 1200 - הודגש הדבר בכותרת הראשית של העיתון.

הגיליון הראשון של "הארץ", נקרא בחצי השנה הראשונה של הופעתו "חדשות הארץ", והוא המשכו של העיתון הצבאי "חדשות מהארץ" (וראו בהמשך). תאריך ההופעה: 18 ביוני 1919. בתחילת דצמבר 1919 שונה השם ל"הארץ". 

 בשלוש השנים הראשונות של הופעתו, ראה "הארץ" אור בירושלים. בשלהי שנת 1922, לאחר משבר כספי ממושך, חדל העיתון להופיע למשך 11 יום. כשהתחדשה ההופעה באמצעות מערכת חדשה, תבע העורך החדש ד"ר משה גליקסון, שהעיתון יועבר לתל-אביב, אז עיירה בת כ-15 אלף נפש, פרבר צפוני של יפו. ואכן, מ-1 בינואר 1923, מופיע "הארץ", זה כמעט 90 שנה – בתל-אביב.

 גיליון יוצא-דופן מאפריל 1981. העיתונאים שבתו והעורך גרשום שוקן החליט להוציא את העיתון אף ללא הטקסטים של הידיעות – רק הכותרות. היה מי שהגדיר את העיתון הזה, "גבינה שוויצרית" – הכל חורים.

 מאז ייסוד העיתון בשנת 1919 שונה הלוגו של העיתון שלוש פעמים. בפעם הראשונה אחרי חצי שנה, כששם העיתון קוצר מ"חדשות הארץ" ל"הארץ"; בפעם השנייה בשלהי 1922; ובפעם השלישית והאחרונה ב-1937. כפי שאפשר לראות למעצבי הלוגו הייתה תמיד בעיה עם ה-ץ...


"דבר היה עיתון הסתדרות העובדים והוא התקיים קרוב ל-71 שנה (1925-1996). בחודשי הופעתו האחרונים הוא נקרא "דבר ראשון" אך שינוי השם לא עזר. במאמר הפרידה כתב העורך האחרון, רון בן-ישי: "ניסינו".

 בימיו הטובים היה "דבר" כמעט אימפריה. לצד היומון הופיעו עיתונים נוספים: "הגה" ו"אומר" (עיתונים מנוקדים לעולים), "דבר לילדים", "דבר הפועלת", "המשק השיתופי" (ירחון כלכלי), מהדורות באנגלית וגרמנית, עיתון בערבית ("חקיקת אל אמר" – דבר האמת) והוצאת ספרים. ב-1946 החל להופיע "דבר השבוע" – שבועון מצולם (אז הוא נקרא מצויר) שזכה להצלחה רבה. ב-1961 הפך השבועון למוסף שבועי של העיתון היומי. בגיליון מתש"ח (מס' 12, 18 במרס 1948) נראית משפחה טיפוסית – כפי שהדבר נראה לעורכי השבועון - ערב הקמת המדינה, בעיצומם של הקרבות: האב מנקה נשק (הרובה על השולחן), האם סורגת והבת מכינה שיעורים.

"על המשמר" הופיע קרוב ל-52 שנה (1995-1943) והיה ביטאון "השומר הצעיר" ולאחר מכן מפ"ם. בחמש שנותיו הראשונות הוא נקרא "משמר". גיליון ראשון – מקיץ 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. המילה החסרה בכותרת: איטליה. הגיליון האחרון הוא מאביב 1995. העורך צבי טימור מסביר את נסיבות סגירת העיתון ומקווה עוד לחזור.

 עיתון חד-פעמי של תופעה חד-פעמית: הקמת המדינה. ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), התאחדו כל עיתוני הארץ והוציאו עיתון משותף לציון המאורע ההיסטורי. מחירו היה 10 מא"י (מיל ארץ-ישראלי) והוא נמכר ברחובות תל-אביב ביום שישי אחר הצהריים והפך מאז לפריט אספני יקר-מציאות.

 "ידיעות אחרונות" - גיליון ראשון (11 בדצמבר 1939). העיתון הופיע בשתי הוצאות - צהריים וערב. מחיר הגיליון היה 2 מיל. הימים - תחילת מלחמת העולם השנייה.

"מעריב" – הגיליון הראשון (15 בפברואר 1948). ביום הראשון הובלטה המילה "ידיעות", ואילו הכותרת "מעריב" הוצנעה (שורה שנייה באמצע). מייסדי "מעריב פרשו מ"ידיעות אחרונות" והותירו ואתו כמעט ללא מערכת ומנהלה. לפי צו של בית משפט, בימים ובחושים הבאים נקרא העיתון "ידיעות מעריב", כשהמילה "מעריב" גדולה יותר. מאוחר יותר קוצר השם ל"מעריב".

  "חדשות מהארץ הקדושה" – גיליון ראשון (4 באפריל 1918). עיתון ראשון בעת החדשה, לאחר שהאנגלים כבשו את דרומה של ארץ-ישראל. המו"ל היה הצבא האנגלי, שהוציא עיתונים באנגלית, ערבית, עברית ושלוש שפות הודיות (לחיילים ההודים בצבא). הגיליון הראשון נשא את הכותר "חדשות מהארץ הקדושה" באותיות זעירות, והכותר הבולט הוא באנגלית – The Palestine News. בגיליון הבא של השבועון נבהלו האנגלים מייחוס הקדושה רק לעיתון בעברית והשם קוצר ל"חדשות מהארץ".

 "למרחב" – גיליונות ראשון ואחרון (בחלקם, 6 בדצמבר 1954 ו-31 במאי 1971). זה היה יומון מפלגת אחדות העבודה – פועלי ציון והקיבוץ המאוחד. הושם בו דגש על התיישבות, חלוציות, חקלאות ונוף הארץ. בגיליון הראשון סופר על נביטה מלאה בשדות הארץ. הידיעה הייתה בתחתית העמוד והוזזה כלפי מעלה. בגיליון האחרון התבשרו הקוראים כי מיום המחרת יאוחד "למרחב" עם "דבר".

 "הדור" – גיליון ראשון (10 בנובמבר 1948). יומון מפלגת השלטון, מפא"י, שהופיע אחר הצהריים אך היה בפורמט רחב-יריעה של עיתוני הבוקר.  

שבע שנים ו-19 יום מאוחר יותר, ב-30 בנובמבר 1955, הרימה המפלגה ידיים, לאחר שלא עמדה בהוצאות הכבדות של הוצאת העיתון. ב"מכתב הפרידה" נכתב כי הסגירה היא ל"תקופת זמן מסוימת". בדיעבד אנו יודעים שהסגירה הייתה סופית.